יום שני, 8 בספטמבר 2014

זה השער לחינוך -

צדיקים הכינו אותו.

לקראת ראש השנה בפרט וחגי תשרי בכלל, המלצה על אתר אינטרנט מופלא - דף הבית של מת"ל.

במקום לנסות לנסח בעצמי, אני מעתיקה מדף הבית שלהם את התיאור התמציתי של מהות האתר:




אוסיף רק שעבור ילדים בחינוך ביתי (והוריהם), האתר מתאים במיוחד - מאפשר לבנות תכניות למידה מגוונות ועשירות.

אזהרה קטנה: יש להסתכל בתוך הקנקן;  ניכר שמירב המרץ של העוסקים במלאכה מוקדש לאיסוף התכנים הרבים וארגונם, ויתכן שבשל כך חזותו של האתר אינה מרהיבה ומודרנית במיוחד. עדיין, אתר מועיל מאד.



ני

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

עוד לדעת

שרי (בת שנתיים וחצי): "אבא, איזה כלבים יש?" (מתכוונת לשאול - אלו סוגי כלבים)
אבא (בן 22 וחצי): "דלמטי, לברדור... הרבה. אני לא מכיר את כולם. אבל את יודעת מה? בואי נבדוק באנציקלופדיה".
מביאים את אנציקלופדיית כרטא. ספר אחד גדול ומרשים ששוקל בערך כמו הילדה. מתישבים על הספה.
מדפדפים... מגלים כמה גזעי כלבים יש (כ-400).
מדפדפים עוד. מגלים איך עובד תרמוסטט (חום. רצועת מתכת. מעגל חשמלי).
מדפדפים אחורה, מגלים איך נראית סולית (לא משהו).
סולית
מדפדפים עוד קצת, מגלים שאוליבר קרומוול אכן היה לורד-פרוטקטור של אנגליה (ועשה עוד הרבה דברים חוץ מזה).
אוליבר קרומוול
אבא (חושב בראש): "לא ניתנו שבתות... אלא לעסוק בהם בדברי תורה".
אבא (אומר בקול): "טוב, עכשיו הגיע הזמן לשחק עם אמא". סוגר את האנציקלופדיה ומניח על הספה השניה.
שרי ניגשת אל הספה (ברקע מתחילה להתנגן המנגינה של רוקי), מרימה את האנציקלופדיה ובמאמץ אדיר סוחבת אותה אל אבא. מפילה את האנציקלופדיה על ברכיו ופותחת בדף אקראי.
שרי: "עוד לדעת!"

יש משהו יפה וחשוב בעיני בלמצוא מידע עם ילד דווקא בתוך ספר. לא מצליחה לנסח כרגע את הסיבה הרציונאלית למחשבה הזו, אבל ישנה. חייבת להיות. אני אף פעם לא פועלת על פי רגשות. זה פשוט מרגיש לא נכון. (-:

לפיכך, אנציקלופדית "כרטא". לפחות כי ויקיפדיה סגורה בשבת.
"האנציקלפודיה העברית" כבודה במקומו מונח, אלא שהוא מונח על מדפים רבים מידי (ויאיר אומר: "דווקא כרטא - בקיאות. לא עיון" - ספר אחד תמציתי שמאפשר לך ללמד את הילד ללמוד בעצמו).





וגם אטלס (כרטא. כבר אמרתי?) כי גם גוגל מפות סגור. וגם כי תודו שאתם לא יודעים איפה בעולם מגדלים המון חמניות. יש ילדים (מכירה כאלה. לפחות אחד. טוב, אלינעם. אבל בטח יש עוד - על הספקטרום, אולי, אבל ביננו, מי לא?) שבאמת רוצים לדעת את התשובה לשאלה הזו. וגם לשאלה כמו אלו ימים, מיצרים, אוקינוסים וכו' צריך לעבור אם יוצאים מכף ורדה וחוזרים לשם מסביב לעולם תוך כדי משחק "לא לדרוך על היבשה".








יום רביעי, 20 באוגוסט 2014

חלומו של מולה - מינה איתן


יצירות נוספות
http://www.kinneret.co.il/nofim/mula/mula-book

בעצם התחלתי מהסוף.
אחד הספרים הטובים ביותר שפגשתי, אולי אפילו הטוב שבהם.

מגיל 7, ולקריאה חוזרת לפחות פעם בשנה. עד ועד בכלל. בפרט בחודש אלול.

סיפורו של מולה, ילד עדין, טוב לב ורגיש החולם להיות בעליה של חצוצרה קטנה. הוא דבק במטרה בנחישות ובחריצות ראויות לחיקוי, אך מוותר עליה כליל ומתוך שלמות עם עצמו כאשר ערכים חשובים מתנגשים בה.
בדרך להגשמת חלומו וגם אחר כך מלווה את מולה חברתו רחלה - מופת לחשיבה עצמאית, יושרה וכבוד לכל מי שראוי לכך. רואה נכוחה את המציאות - מבחינה פעם אחר פעם בין טוב לרע ואינה חוששת לעמוד על דעתה גם כשהיא דעת יחיד.
הספר מעמת חברויות אמת מול ניצול ציני של נאמנות, דמויות מורכבות, אנשים טובים ואנשים פחות טובים, על רקע מושבה של פעם, עם "בית העם" כמרכז, טלפון רק במקומות ציבוריים וכו'.
הסיפור עצמו מעניין, מותח לעיתים ונוגע ללב, המסרים הרבים שנלמדים ממנו מובלעים בתוכו ואינם מופיעים כלל באופן גלוי ומחנך, ומכאן בין היתר, גדלותו של הספר.
מלבד מולה ורחלה מופיעה בספר דמות מרכזית נוספת - ז'וז'ו - ובשלו המלצתי לקרוא בספר דווקא בחודש אלול. ז'וז'ו עובר את כל שלבי החזרה בתשובה כפי שהורונו חכמינו, בלי כותרות ובלי רשימות. מהלב. לגמרי.

יתכן שיהיה קצת קשה להשיג את הספר, אך לדעתי כל מאמץ יהיה מוצדק.

ספריית פועלים, איורים: אבי כץ.


הקדמה (מי שקרא את הספרים הקודמים בסדרה יכול לדלג. בעצם, גם מי שלא)

כמו כל מבוגר שקול, מחושב ואגוצנטרי, אתחיל בהתנערות מאחריות:
כל המלצה / הצעה / ביקורת שתופיע בכתובים כאן, תהיה פרי של התנסות אישית שלי עם ילדי במוצר הנידון - ספר / משחק / פעילות / אתר וכד', ומכאן שאינה מבוססת על עובדות אוביקטיביות שבהכרח תתאמנה לכל ילד. או הורה. 

הבהרה כללית:
השיטה בה בחרתי על מנת לציין מהו גיל היעד של הספר המדובר / משחק וכו' (המקבילה שלי ל- 9-99):
איני מציינת עד איזה גיל. למה? גחמה. לא באמת. 
לעניות דעתי, ספר מוצלח באמת יהיה מהנה גם לילד בן 6 או 10,  ואפילו להורה, גם אם נכתב עבור ילד בן 4. אם הוא אינו כזה, ספק אם ההורה המקריא אותו יוכל לעשות זאת באופן שבו כאשר הספר יסגר הילד יגיד: "עוד פעם". 
עניין נוסף - ספרים רבים שנתקלתי בהם מכילים מספר רבדים. בקריאה חוזרת או בעיון מעמיק יותר באיורים, למשל, אפשר לגלות את העומק הנוסף. 
אין הכוונה לשיטה בה מיוצרים לאחרונה סרטים מצוירים - עלילה לילדים ובדיחות שתולות עבור ההורים. בעיני זו שיטה פסולה. מעין דיבור "מעל הראש" של הילדים. כוונתי לדבר מה אחר לגמרי. גלוי.  חיובי. אדגים ברשומה נפרדת.
מאיזה גיל -
ובכן, כאן אשתמש בקריטריון מגוחך, משהו, אבל לי הוא הועיל. 
אם הספר היה נקנה כמתנה לילד*, אזי גילו של הילד המקבל יהיה גיל היעד מבחינתי. גיל שבו אני בטוחה שרק טוב יצא מהמתנה הזו.
בכל אופן, תמיד אפשר גם לפני כן, אך לפי התחושה שלי, במקרה הרע לא כל כך יעניין או יתאים, ובמקרה הטוב יהיה בסדר עד מהנה אך לא ישיג את המטרות שניתן להשיג בגיל המתאים. 

מובן מאליו שאשמח מאד מאד לקבל המלצות כאן ברשומות או במייל.


זהו. עכשיו, למי שנשאר ער (יאיר), צל"ש. ורשומה עניינית ראשונה בהמשך.


* כן. ספר הוא מתנה נהדרת לילד. אפילו אם בהתחלה הוא חושב שלא. ואפשר גם לתת לאח / אחות לכתוב או לצייר הקדשה. ממש כמו פעם. אצלינו אוהבים את זה מאד. 
מצד שני, אולי זה אנחנו...